רש"י על זבחים ל״ט ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור זבחים ל״ט ב:א׳
1 ״כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר״ – זֶה פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ. ״הַחַטָּאת״ – אֵלּוּ שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף שְׂעִירֵי הָרְגָלִים וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לוֹ״.
פירוש רש"י על זבחים ל״ט ב:א׳
1 כאשר עשה לדם לפר - לאו כאשר עשה קדריש שהרי כבר סירסו ודרשו אלא לפר קדריש:
2 זה פר כהן משיח - האמור בפרשה העליונה ולא נכפל לכך חזר והקישן יחד שלימד עיכוב חיסור מתנותיו מזה:
3 אלו שעירי עבודת כוכבים - להביאן בדין פר העלם דבר ליטעון הזיה על הפרוכת ועל מזבח הזהב ולישרף חוץ לשלש מחנות לפי שבמקומו לא נתפרשו הלכותיו בפרשת שלח לך:
4 יכול שאני מרבה שעירי הרגלים וראשי חדשים - להיות פנימים ונשרפין:
5 ת"ל כן יעשה לו - לזה ולא לאחר: